יום חמישי, 30 בדצמבר 2010

מי גנב לי את הקאווה?

שלום לכולם!

הבלוג עובר דירה לכתובת פרטית בפלטפורמה יותר נוחה שתוכלו לחפש בה לפי קטגוריות, תמונות גדולות יותר והרבה יותר כייף!

הכתובת החדשה

כל הפוסטים יהיו זמינים בהדרגה באתר החדש והבלוג פה נשאר לצורך הפניה בלבד.
לאחר שכל התכנים יעברו הבלוג פה לא יכיל תכנים.


קודם כל אני רוצה לומר תודה לכולם על התגובות החיוביות, ממש כייף לקבל אותן! יש לוגו חדש לבלוג, בכל זאת צריך משהו שייצג אותו בכבוד לא?



סילבסטר אה? עוד שנה עברה לה במהירות. שאני מנסה להזכר מה עשיתי בסילבסטר שנה שעברה, אני לא ממש זוכר. מה שבטוח זה שהשנה זה הולך להיות מהנה. כבר שבוע שהשותפה שלי עושה חזרות להופעה שלה בגלאם בגני התערוכה בשישי, ואני כמו תמיד הזמנתי את חברי הטובים להרים כוסית ולשתות לשוכרה אצלי בבית לפני שיוצאים לבלות.

אבל השבוע שלי ממש לא מתמצא רק בזה, השבוע היה גם שיעור בלימודים, טיול מהעבודה, טיול עם החברים ושגרת חיים רגילה בין לבין. זה תמיד מהנה לחשוב איך כל שבוע שונה אצלי. למשל שבוע שעבר היה רגוע לחלוטין, כל השבוע לא יצאתי, ביליתי זמן בבית או בפארק ונחתי עם האנשים שאני אוהב. השבוע הנוכחי קצת יותר תזיזתי. הוא התחיל עם טיול בשבת עם חברים, המשיך ליום חברה מהנה בעבודה, שיעור בלימודים, וחזרה לשגרה הרגילה של שלישי-רביעי. מה הסופ"ש יביא איתו? את זה נגלה בהמשך.

מסלול הר חרת ליד מבשרת ציון
בסופ"ש האחרון הכנתי עוגיות שוקולד צ'יפס מהממות (!!) ועוגיות אגוזים שבתוכן לא פחות מ3 סוגי אגוזים שונים: אגוזי קשיו, מלך ופקאן. גם הן, מיותר לציין, יצאו מעולות. כל מי שמצד אחד ממש אוהב אותי בגללן, אבל מצד שני שונא אותי בגלל הקלוריות, מוזמן להגיב. מצורפים מתכונים לא לדאוג!

עוגיות שוקולד צ'יפס ועוגיות אגוזים
מעניין אתכם לדעת על מה דיברו בשיעור? גם אותי. זוכרים את הפרסומת הזו של המורה שמדברת והמילים מאטות, ומאטות. אז לא. אני פשוט לא שמעתי כלום. העיניים היו פתוחות, כן, אבל המח לא ממש. מזל שאת רוב הדברים שהמרצה דיברה עליהם ידעתי, או שהם היו דברים הגיוניים לחלוטין. השיעור דיבר על סניטציה, תברואה. חוץ מרן, וגם זה לא באמת באשמתי כי עוד ארבעה אנשים אכלו איתו את האוכל הזה, אף אחד עדיין לא קיבל כאב בטן מהאוכל שלי. רק בכדי להיות גלוי, המאכל המהולל שעשה לרן כאב בטן היה שרימפס ברוטב חמאה, יין לבן, שום ופטרוזיליה (קלאסי משהו) שמוגש עם אנטיפסטי. לא משהו מורכב מדי, אתם יודעים midnight snack שכזה, אבל מסתבר שיש מישהו אחד בסביבתי שבאותו ערב היה רגיש לזה (זה היה ב4 בבוקר).

כזו מנה (בערך), לא צילמתי אז לצערי
בואו נחזור קצת לענייני הסילבסטר, שנת 2011 אה? השנה אהיה בן 22. מלחיץ קצת, זה מתקרב ל25! (סתם, סתם אני צוחק! לא להתרגש) כל הדברים לשישי בערב כבר מתוכננים לי. יש לי בקבוק אחד של קאווה (את השאר שהחברים יביאו, אני לא רוטשילד), אכין פונץ' חם שמבוסס על מתכון מסויים ששיניתי, ואני אפילו שוקל להכין עוד כמה הפתעות קטנות. אבל את זה תדעו רק אם אוציא את זה לפועל, בכל זאת גם חברי קוראים פה. יהיה מעולה, שנת 2011 תהיה ה-שנה, ממש כמו ש2010 הייתה ה-שנה וכל שנה שלפניה.

לכל אחד יש את האופציה שבה הוא בחר לכבוד הסילבסטר, יש את אלה שילכו למסיבות ההמוניות באיזור הנמל, גני התערוכה וחבריהם, יש את אלה שיבלו בברים האפלוליים במרכז ודרום העיר, וכל השאר יתפרסו בעוד עשרות מועדונים וברים ברחבי העיר הגדולה. מי שזה מעניין אותו מוזמן לבקר במסיבת הרחוב בנווה צדק בערב הסילבסטר, אני בטוח שיהיה מעניין שם.

אז בקצרה היום אתם זוכים למספר מתכונים מגרים שיעזרו לכם לצבור סוכרים ופחמימות לקראת המשתה הגדול בערב הסילבסטר: עוגיות שוקולד צ'יפס, עוגיות אגוזים ופונץ' חם. זכרו, אם תאכלו כמו שצריך אחרי שאתם שותים, לא תקומו עם חמרמורת!

עוגיות שוקולד צ'יפ ועוגיות אגוזים

את המתכונים אני אכתוב באופן משולב בגלל שהם לגמרי אותו מתכון, רק מה שמכניסים לתוך הבצק קצת שונה.

מצרכים עבור עוגיות השוקולד צ'יפ

הכל בתמונה
220 גר' סוכר (אפשר לראות בתמונה שמדובר בבערך כוס וחצי, אפשר לעשות חצי חצי עם סוכר חום)
120 גר' חמאה (זה מה שצריך בעקרון, אני השתמשתי ב80 גר' חמאה בלבד)
1 ביצה
כפית של תמצית וניל (איכותי!)
180 גר' קמח (לא תופח, בערך 2 כוסות)
מלח (קצת פחות מרבע כפית)
200 גר' שוקולד מריר קצוץ לקוביות קטנות (או שבבי שוקולד צי'פ מוכנים)
אגוזי מלך קצוצים (בערך 100 גרם)

מצרכים עבור עוגיות האגוזים

במקום 220 גר' סוכר השתמשתי ב50 גר' בערך (משהו כמו חצי כוס). שמתי מרגרינה במקום חמאה (בשביל שיהיה פרווה), ובמקום השוקולד המריר הקצוץ לוקחים כמות זהה של כל מיני סוגי אגוזים שבא לכם (אני השתמשתי באגוזי פקאן, מלך וקשיו שהיו במקרר ורציתי הרבה זמן לעשות אתם משהו).

הם ממש אוהבים אחד את השני! תערובת האגוזים
מתחילים בכך שמערבבים את החמאה/מרגרינה עם הסוכר עד שמתקבלת עיסה רכה כזו
לאחר מכן מערבבים את זה עם החומרים היבשים (קמח, אבקת אפיה, מלח) עד שמתקבל מרקם מגורען שכזה.

לא, זה לא קוסקוס
לאחר מכן נקח בזהירות את הביצה ונשבור אותה אל תוך התערובת (רק להזהר שלא יפלו חתיכות מהקליפה, אתם מכירים מישהו שאוהב סידן בצורת קליפת ביצה בעוגיה שלו?), נוסיף את תמצית הוניל ונערבב טוב טוב את כל העיסה עד שיתקבל בצק שומני שכזה.

רק לערבב
השלב הבא, והאחרון לפני שעוברים לעיצוב העוגיות, הוא להוסיף את התוכן. הלב של העוגיה נעוץ בשלב הזה, כל השאר שטויות. אם לא נשתמש בשוקולד שטעים לנו, זה לא ייצא טעים. אם האגוזים יהיו יבשים מדי או מקולקלים זה לא יהיה טעים. שימו לב לאיכות של המרכיבים, זה מאוד חשוב. שלא תגידו שלא אמרתי!


תערובת האגוזים מוכנה
וכך נראים הבצקים שלנו אחרי שהם מוכנים. יצא לכם ככה? מעולה! אפשר להתחיל לעצב עוגיות. לא יצא? חזרו אחורה ובדקו מה שכחתם. דיי קשה לטעות במתכון הזה, ואם טעיתם אז כנראה שאתם עייפים מדי אחרי יום עבודה מתיש, או משהו בסגנון.

הבצקים מוכנים. מימין תערובת האגוזים, משמאל שוקולד צ'יפ
מהבצק של עוגיות השוקולד צ'יפ יצרתי 2 עוגיות נסיון, סתם בשביל לא להתבאס על כמות גדולה שתלך לפח. יוצרים כדורים קטנים (או גדולים, תלוי בגודל העוגיה שאתם רוצים) מהבצק, מסדרים ברווחים של 4 ס"מ אחד מהשני (שוב, זה משתנה לפי גודל העוגיה. בדיוק בשביל זה האפית נסיון). ומכניסים לתנור לבערך רבע שעה (עד שזה מזהיב קצת, להזהר לא לשרוף. חבל שלעוגיות הנפלאות הללו יהיו טעם שרוף! )

במציאות היה לזה גם ריח
בדקו שהעוגיה קראנצ'ית לגמרי. יצא טוב? מעולה! עכשיו לעבודה. ניצור כדורים מהבצקים, נסדר על המגשים ונכניס לתנור כל מגש בתורו. התהליך דיי משעמם, אבל בהתחשב בזה שמכל מסה תקבלו משהו כמו 70 עוגיות (בערך, לא מתחייב), אז זה משתלם!

שוקולד צ'יפס בתנור, תחילת האפיה
אגוזים לפני הכניסה לתנור
ובזמן שהעוגיות מתחממות להן בתנור, לי היה משעמם. מה לא ניסיתי לעשות, סידרתי, ניקיתי, שטפתי (טוב לא באמת). אבל זה באמת קצת משעמם, בכל זאת שהעוגיה בתנור היא לא מחזירה אהבה, רק שהיא מתקררת קצת ונכנסת לפה שלנו, ועוד אחת, ועוד אחת, ועוד אחת. טוב נראה לי שהבנתם.

מישהו אמר לי שתחשבו שאני שמן, אז אני לא. בינתיים
והנה הן יוצאות, כמו חיילים במסדר, כל כך יפות. מעוררות תאבון, מגרות את החיך. מה עוד אפשר לומר עליהן? פשוט מדהימות. כל כך פשוט וכל כך טעים! חשוב לזכור לא לנסות להזיז את העוגיות מהמגש עד שהם מתקררות קצת. אם תזיזו אז תוכן העוגיה ינתק וישאר על המגש. לא נעים אחרי כל העבודה שעשינו.

שוקולד צ'יפ. יאמ יאמ
מגרה לא?
אגוזים, כל כך ארומתי! 
ולכבוד הסילבסטר סידרתי לכם הפתעה מיוחדת. כולנו אוהבים יין, כולנו אוהבים לשתות. כולנו אוהבים תפוזים ולימון זה חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו. אז למה שהם לא יבואו ביחד? פונץ' יין אדום מתובל וחם! זה מתכון נפלא להגיש לחברים בערב הסילבסטר (זה מה שאני אעשה מחר). כמובן שאל תצפו שכולם יאהבו את המשקה, לא לכולם יש טעם מתוחכם כמו שלכם.

במתכון הזה אין תמונות, כי עדיין לא הכנתי אותו ואני רוצה שלכל אחד מכם תיהיה הזדמנות להכינו לערב מחר. הוא ממש פשוט ולא מסובך בכלל.

פונץ' יין אדום מתובל

מצרכים

בקבוק של יין אדום איכותי (או טעים, זה לא חייב לבוא ביחד)
1/4 כוס ברנדי
1/4 כוס ליקר תפוז
1/3 כוס ליקר באד אפל (מאוד מומלץ לא לוותר על המרכיב הזה)
תפוז סחוט (בערך כוס וחצי, 2-3 תפוזים)
2 כפות סוכר (רגיל או חום, לא משנה וכמובן שאפשר סוכרזית במידה שווה)
2 תפוזים חתוכים לפרוסות
לימון חתוך לפרוסות
תפוח חתוך לקוביות קטנות (או שתעשו ממנו עיגולים כמו שאני אוהב לעשות עם כף פריזיאן, תמונת דוגמה למטה)
מספר מסמרי ציפורן (לפי הטעם העקרון, אני משתמש ב5-10)
2 מקלות קינמון שבורים קלות
1 מקל וניל חצוי
אגוז מוסקט (ממש קצת, כפית)
שורש ג'ינג'ר טרי (או ייבש מגורר, בערך 2 כפות ליבש ו2 ס"מ לטרי)

כדורי מלון והכף בתחתית התמונה. גם קוביות זה בסדר
תהליך ההכנה

כמו שאמרתי, התהליך מאוד פשוט. כל מה שצריך לעשות זה לשים את כל המרכיבים (מלבד הבאד אפל) בסיר גדול, לחמם כעשר דקות. מה שחשוב מאוד לשים לב, לא להגיע לרתיחה! אם הנוזל ירתח כל האלכהל שבו יתנדף, ובמיוחד בערב הסילבסטר אין אנו רוצים זאת, לא כן?

מורידים מהאש, נותנים לתערובת לנוח בערך חמש דקות. לאחר מכן מוסיפים את הבאד אפל, מערבבים וטועמים. טעים לא? עכשיו אתם יכולים להגיש לאורחים שלכם. אני מגיש את הפונץ' תוך כדי כך שאני מקפיד לשים כמה כדורי תפוח (או קוביות) בכוס של כל אחד.

שיהיה סילבסטר מהנה לכולם!

יום חמישי, 23 בדצמבר 2010

היו הייתה פעם... עגבניה


התלבטתי רבות, בערך שעה, מה לכתוב בפוסט הראשון. בסופו של דבר, החלטתי פשוט להתחיל לכתוב ומה שיצא יצא. מי שמכיר אותי יודע שאני חופר, בלשון המעטה. אבל זה בסדר, אנשים רגילים לזה כבר.

אז אני קובי, מתכנת בן 21 מהעיר הגדולה. כמו שכתוב פה בצד, לכל מי שלא התעצל לקרוא, אני ואוכל חברים מאוד טובים. למען האמת אפשר לומר שזו מערכת היחסים הכי ארוכה שלי (אחרי הקולה). אוכל מלווה אותי לכל מקום ובכל זמן, אני תמיד רעב. אני מניח שב"בעיה" הזו אני יכול להאשים את המשפחה שלי. אתם מבינים, מי שמסתובב איתי משמין. למעט אלו שבורכו במטבוליזם מהיר כמובן, אבל מעטים האנשים הללו. מקור הבעיה הוא אצל אמא שלי, ואצלה מאמא שלה וכך הלאה. לא שמעתי עדיין על מישהו שבילה קצת בבית הורי ולא עלה איזה קילו או שניים.

האנשים שאני מאוד אוהב הם אלה שנהנים מהאוכל שלי הכי הרבה. במיוחד בני הזוג שלי. יש אנשים שבשבילם מוסיקה זו תרפיה, יש אנשים שבשבילם לנוח זה תרפיה, יש אנשים שבשבילם לסרוג זה תרפיה, בשבילי זה האוכל. זו הסיבה העקרית שהניעה אותי להרשם לבית ספר "בישולים" ללימודי בישול גורמה. יש אוכל לגוף ויש אוכל לנשמה.

להחליט לעזוב את לימודי הנדסת התוכנה זו לא הייתה החלטה קלה בשבילי. לקח לי המון זמן עד שהגעתי למסקנה שזה לא מה שאני רוצה ללמוד בכלל, אני כבר עובד במקצוע והתואר הרלוונטי איבד מהרלוונטיות שלו. מה אלמד בהמשך? נראה כבר לקראת אוקטובר. בינתיים נתמקד בבישול.

אז כמו שהבנתם (אני מקווה), עד עכשיו בישלתי ולמדתי את כל מה שאני יודע לבד. טוב נו, עם קצת עזרה מאמא בהתחלה אבל היום אני והיא רחוקים שנות אור בסגנונות הבישול שלנו. המון ידע צברתי מספרים שונים (קורדון בלו, השף העירום) ותוכניות טלוויזיה פופולאריות יותר (מר רמזי השרמנטי והמטבח של הסטון בלומנטל). התחלתי ללמוד ב"בישולים", זו הפעם האחרונה שאני ארשום את זה ככה, זה מעצבן!, לפני שבוע ומשהו. עד כה היו שני שיעורים. אם הייתם תופסים אותי בשיעור הראשון הייתם רואים משהו כזה:


נהלים אנד שיט, you know. למרות שבחלק ההיסטורי של השיעור, שהעביר השף עידו זרמי, היה יחסית מעניין. במהלך השיעור הוא דיבר רבות על מסעדות ומקומות אוכל שונים בארץ, וחווה דעתו על איכותם. בין היתר הוא דיבר על טוני וספה. וואו כמה שהייתי רעב, כל השיעור הבטן שלי עושה "גררר" ועוד באמצע הוא פתאום מתחיל לבשל! עוד קצת רעב והייתי קופץ על אחד מזנבות השור שהוא זיגג שם ותופס אותו בפה כמו איזה כלב מורעב. מן הסתם שאחרי השיעור נסעתי ישר לטוני וספה. התוצאה לפניכם.

טוני וספה ב3 סוגים!
השיעור השני היה פשוט.. חותך, תרתי משמע. חסרה לי שליש מהציפורן בקמיצה השמאלית. אני מניח שהיא נחתה בסלט הזה שהכנו בשיעור, העיקר שנהנתי. עברנו על כמה צורות חיתוך וקיצוץ, כך שאם אצטרך אוכל לטפל במטרדים בקלות. בסוף אכלנו ברוסקטות עם סלסה של עגבניות עם שמן זית ובזיליקום ואיזה שהוא סוג של סלט שלא ממש אהבתי, אבל השף היה מרוצה.

לכל צורת חיתוך מצורף שם צרפתי נחמד כזה. מה שהיה יותר נחמד, זה אם הייתי מצליח לזכור את השמות הללו. אבל אני עוד אזכור הכל בעל פה, אל דאגה. בינתיים נסתפק בתארים כמו "חתוך דק", "קוביות קטנות ומושלמות" ו"קצוץ". פשוט לא? האצבעות שלי חושבות אחרת.

משהו שאני מאוד דוגל בו באוכל זה שאם משהו לא טעים לי, אני לא אמליץ עליו לאחרים. אז לא תראו בבלוג שלי שום מתכון שלא היה לי ערב לחיך, וזה לגמרי בכדי להסב לכם עונג. אז הפעם תקבלו רק מתכון אחד. לפני שאתחיל לכתוב עליו חשוב לי לציין שכל מה שאני כותב פה הוא בגדר ניקוי ראש שלי (וזה עוד אחרי סינון). תודה לדויד שגרם בעקיפין לפתיחת הבלוג הזה.

ברוסקטה עם סלסה של עגבניות, בזיליקום ושמן זית

מצרכים

הכל טרי ואיכותי
פרוסות בעובי של 1.5 ס"מ (בערך) של לחם כפרי צרפתי
3 עגבניות
צרור בזיליקום (נשתמש בכ8 עלים גדולים)
מלח, פלפל
שמן זית

את הלחם שלי קניתי מחנות בוטיק באבן גבירול. בעקרון כל לחם יתאים פה, רק תדאגו שהוא טעים. כמו כן, חשוב שהעגבניות לא יהיו בשלות מדי, שהבזיליקום יהיה טרי ובלי כתמים שחורים על העלים, ושהשמן זית יהיה איכותי. זכרו, הוא הבסיס לסלסה שלנו!

בשלב הראשון נכניס את כיכר הלחם לתנור לקלייה קצרה, כעשר דקות בחום של 250 מעלות (לא לשכוח לחמם את התנור מראש!). להיזהר לא לשרוף את הכיכר! אני השתמשתי בחצי מהלחם להכנת הכמות. במידה ואתם רוצים להכין כיכר שלמה, הוסיפו עוד 4 עגבניות ובזיליקום לפי הטעם.

הלחם בתנור
הלחם הקלוי 

אז אחרי שקלינו את הלחם, נעבור לקילוף העגבניות. בתהליך זה אנו נחלוט לכעשר שניות את העגבניות במים רותחים ואז ישר מעבירים לכלי עם מים קרים. לפני שנכניס את העגבניות למים החמים, נחרוץ איקס בראש העגבנייה ונוציא את ה"עוקץ" שלה (החלק הקשה). האיקס צריך להיות ממש חלש, רק לחדור את הקליפה (ולא את הבשר, חבל שהעגבנייה תתבשל, זו לא מטרתנו)

"האיקס"
הוצאה לא יותר מוצלחת של הליבה, מקווה שלכם זה ילך חלק יותר :-)


עכשיו נוודא שהמים רותחים, לא חמים, רותחים. נכניס את העגבניות לכעשר שניות עד שזה קצת מתקלף, ואז ישר למי קרח.
רותחים!



אחרי שעצרנו את החום מלבשל את העגבניות ע"י הקרח, נעביר אותן לקרש חיתוך ונתחיל לקלף. הקליפה תרד ממש בקלות. אם הקליפה לא יורדת בקלות, הכניסו את העגבניה למים לעוד מספר שניות ואז שוב למי הקרח. 

מתקלף בקלות
התוצאה הסופית
אחרי שכל העגבניות קלופות, נחתוך אותן לרבעים. את הרבעים ננקה מהזרעים ואז נחתוך לקוביות שוות בגודלן (גם לזה יש שם צרפתי וגם לקילוף העגבניה, אבל זה לא באמת נחוץ, נכון?)



זוכרים את הבזיליקום ממקודם? אז עכשיו נתן לו יחס קצת. נבחר מספר עלים גדולים, לפי כמות העגבניות שהכנו. למשל ל3 עגבניות השתמשתי ב7 עלים גדולים. את העלים נפריד מהגבעולים ונשטוף אותם. כמו כל אחד מאתנו שאחרי מקלחת הוא אוהב להתנגב, יש כאלה שנשארים רטובים אבל זה לסוג אחר של בלוג, אז גם את העלים ננגב טוב טוב. 

שהם יבשים, יותר טוב להם
אחרי שנתנו קצת נחת לעלים הרטובים, נאגד את כולם אחד על השני, נגלגל אותם למן גליל צפוף שכזה ונחתוך דק דק (שוב שם צרפתי, מבטיח שאם תרצו אתן פרוט על הכל). נוסיף את הבזיליקום החתוך לעגבניות.

ביחד הם מרוצים
ואפילו דורשים חיבוק
רק לא להיות אכזריים מדי
נשים את העגבניות והבזיליקום בצד לכמה דקות ונעביר את הלחם למרכז שוב. איך שהוא תמיד גוש הפחמימות הזה מוצא את דרכו למרכז, אבל עם עובדות אי אפשר להתווכח - בלי לחם אין מנה. נחתוך את הלחם שקלינו לפרוסות בעובי של כסנטימטר וחצי. אחרי שחתכנו פרוסות מושלמות ושוות, נפרוס את כולן על מגש של התנור, נמרח בשמן זית איכותי (כי כל אחד אוהב להתפנק) ונפזר מעט מלח באהבה על כל פרוסה.

שוות בגודלן, כדי שהן יקלו באופן שווה
איך הן מרוצות!
 עכשיו בקערה של העגבניות נוסיף את המלח, קצת פלפל ושמן זית לפי הטעם. יש כאלה שאוהבים הרבה (כמוני) ויש כאלה שאוהבים קצת. אין פה מידות מדויקות באמת. לאחר מכן נניח ברוסקטה אחת בצלחת, נשפשף עליה מעט שום ונשים הרבה סלסה מעליה!

התוצאה הסופית, פשוט וטעים!